רק החדשות שבאמת מזיזות את המחט!
מבית דה ליסט - התאמת פתרונות, כלים ואנשי דיגיטל.
מהדורה שבועית 15.7.24.
הכי חשוב השבוע: איך משתנה גילוי המותגים?
כולם יודעים שהדורות הצעירים כבר בקושי מחפשים בגוגל. הם מעדיפים טיקטוק ומשפיענים.
כולם יודעים ש-AI משנה את הדרך שבה מחפשים בגוגל. המשתמשים מעדיפים לשאול את הצ'אט ולקבל מגוגל תקצירי AI.
נכון?
מצד אחד, כמעט. מצד שני כל מי שיש לה (או לו) ניסיון כלשהו בשיווק, מבין (או מבינה) שיש גם שינוי דפוס משמעותי, שהולך ומשפיע יותר ויותר על הדרך שבה הקהל מגלה ומחפש מותגים.
אבל מה הדפוס? מה קורה כבר היום בארה"ב - וישפיע מחר על כולנו? ואיך נערכים?
בואו נעשה סדר.
ודבר ראשון, נסכים על בסיס אחד: מה שדור ה-זי עושים היום בארה"ב, הוא כמעט תמיד מה שיקרה מחר (או בשנה הבאה) בשאר העולם. אם אנחנו לא מוכרים לצעירים צפון-אמריקאיים, זה לא מעניין אותנו כרגע. אבל זו הדרך הטובה ביותר לצפות טרנדים עולמיים, ולהתכונן אליהם לפני המתחרים.
מה נכון? מה כן מחפשים - ומה משתנה?
כל האמיתות הברורות האלה רק כמעט נכונות. וכמו שאומרים, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים - וגם תכניות השיווק.
הדורות הצעירים כן מחפשים בגוגל - אבל בעיקר מידע "קשיח". איפה נמצאים סניפים, מה אומר ביטוי מסויים, וכמה אחוזי עמלה מציע כל בנק. ככל שהמידע נתפס חד-ערכי יותר, וקשור יותר לפיננסים, משפטים ותחומי "אדולטינג" - "של גדולים", בתרגום חופשי - הם מחפשים אותו בגוגל.
תראו למשל את המחקר שסקרתי לפני שבועיים, ומראה מה הצעירים האלה של היום מחפשים בטיקטוק - ומה לא.
הם לא אוהבים לחפש.
זה הדור שגדל עם יוטיוב ביד - הם רגילים שהמידע זמין, מיד, ובפורמט מהנה לצפייה. הם מעדיפים וידאו פי כמה וכמה, ואם אפשר שהוידאו ירוץ על מהירות כפולה ויהיה אפשר לדלג למקום הספציפי שהם צריכים - מה טוב. גם למידע. בגלל זה, אגב, יוטיוב (כן, הבת של גוגל) היא עדיין המותג האהוב עליהם ביותר בעולם.
השבוע יצא מחקר חדש ומעניין במימון רדיט, שמראה עד כמה הדור הזה לא אוהב לעבוד קשה בחיפוש. כולל גם נתונים - וגם סקר נרחב, גם מול ארה"ב וקנדה, וגם מול בריטניה ואירופה, גם מול דור הזי וגם מול הבוגרים יותר.
הם עושים את זה, כשצריך מידע, וצריך להשוות בין כמה פריטי מידע. כלומר, הם לא מחפשים סתם - הם מבצעים מחקר. אבל הם לא מחפשים כמעט מותגים חדשים, או מוצרים. למה שהם יעבדו קשה בחיפוש מילולי, כמו שהם לא אוהבים, אם המותגים יכולים להגיע אליהם - ובוידאו?
חד משמעית: גילוי המוצרים עובר מגוגל - לטיקטוק ואינסטגרם
יופי, גילית לנו את אמריקה (שלא לדבר על צעירים באמריקה). צעירים אוהבים וידאו. וסושיאל. מה חדש?
החדש הוא שהם מעדיפים, במודע ומתוך החלטה, לגלות מוצרים חדשים ומותגים דרך הסושיאל.
הם לא סתם אוהבים את התוכן, ואוהבים לגלול פאסיבית בסרטון אחרי סרטון.
הם מעדיפים שמותגים יגיעו אל הרשתות החברתיות ויצודו אותם.
תראו את התרשים המרשים הזה מתוך המחקר של רדיט:
השימוש בגוגל לצורך חיפוש מוצרים וגילוי מותגים הולך ויורד ב-6 השנים האחרונות באופן קבוע ומשמעותי.
במקביל, מה קורה ברשתות החברתיות? שימו לב שאלה תשובות בסקר - כלומר, התשובות מראות שהקהל מעדיף במודע לגלות מוצרים ומותגים חדשים ברשתות החברתיות:
ושימו לב גם שהעליה היא הכי גבוהה בקרב דור זי - אבל גם בקרב הדורות הבוגרים יותר, ואפילו באירופה הזהירה יותר, הנתון עולה משמעותית. מ- 26% שרוצים לגלות מוצרים ומותגים בסושיאל ב-2018 ל-37% ב-2023. עלייה של 150%!
לא אצל דור הזי האמריקאי - אצל שאר הדורות, ובאירופה.
משמעותי.
המחקר ממשיך משם לדון עד כמה האסטרטגיה של קידום פוסטים של משפיענים מציק לדור הזי, כדי להדגיש עד כמה פרסום ברדיט היא אופציה עדיפה על כל השאר. איך אומרים? מדברים מפוזיציה.
אבל יש שם נקודה שחשוב לקחת משם, בהקשר של דור זי וחיפוש:
אחת הסיבות המרכזיות שמונעות מהם לחפש בגוגל היא תחושת חוסר האותנטיות. קל מאוד לכתוב מאמרים ולהשפיע על ה-SEO בגוגל לתוצאות מסחריות. אפשר לעשות את זה גם בוידאו - אבל זה הרבה פחות קל, ודורש הרבה יותר השקעה. ולכן, עדיין, הוידאו נחשב אותנטי יותר.
וכל הדורות מעריכים אותנטיות.
כך או כך, משני חלקי המחקר, אפשר לגזור שתי מסקנות מרכזיות:
גילוי המוצרים עובר יותר ויותר מגוגל - לסושיאל וידאו. זה לא שלא מחפשים בגוגל - אפילו דור זי מחפשים ב-29% מהמקרים מותגים ומוצרים בגוגל. אבל מרכז הכובד עובר לרשתות החברתיות.
אם תוכן הוא המלך - אותנטיות היא המלכה. ככל שגוגל והרשתות, הפרסומות והמשפיענים, מתמלאים יותר ויותר בתוכן מהונדס, כל תוכן שמרגיש אותנטי יותר ישפיע יותר.
ומה קורה עם החיפוש ב-AI?
רק לפני חודש כל עולם הפרסום אונליין נכנס ללחץ מה"AI Overview" של גוגל - תשובות מבוססות-AI בראש רשימת תוצאות החיפוש. התחושה היתה שהם יורידו את הטראפיק מגוגל, וממודעות גוגל, משמעותית.
והנה, בחודש האחרון, הכל נרגע והתחזיות התהפכו.
מצד המשתמשים - הרשת התמלאה בעיצות של "איך לכבות את ה-AI Overview". הוא פשוט טועה ומטעה לעיתים קרובות מדי.
מצד המפרסמים - גוגל מתנסה בהוספת לינקים לתקציר ה-AI:
היא הרי רשת פרסום, לפני הכל, וזה הרווח העיקרי שלה.
ומצד התחזיות, אנליסטים צופים דווקא שגוגל תשמור על כוחה כאן - ראו למשל תחזית מבית EMarketer:
אז כן, ה-AI בהחלט משפיע על החיפוש. אי אפשר להתעלם מזה.
אבל ההשפעה לא צפויה להוריד את כוחה של גוגל בשנתיים הקרובות - בין השאר, בזכות ההשקעה שלה בהכנסת AI לתוצאות החיפוש, ובהכנסת תוצאות החיפוש ל-AI.
ומעבר לשנתיים, מה אפשר לדעת? התחום משתנה מהר מדי מכדי לצפות.
אז מה כדאי לעשות, בשורה התחתונה?
להשקיע פחות בקמפיינים בגוגל, ויותר ביצירת תוכן איכותי לסושיאל. ממומן עובד, משפיענים עובד, העיקר שיהיה איכותי. לא להפסיק את הקמפיינים בגוגל, כן לשקול להעביר חלק מהתקציב שלהם לטובת השקעה בתוכן.
לשים דגש על אותנטיות בתוכן. "סתם" פרסומות פשוט לא עובדות על הדורות הצעירים - ופחות ופחות גם על הדורות היותר בוגרים. ככל שהתוכן יהיה יותר אמין, אותנטי ובגובה העיניים - הוא יצליח יותר.
מה אפשר ללמוד על דיגיטל ממדד המותגים הישראלי?
גלובס שוב כאן עם מדד המותגים הישראלי, ואי אפשר להתעלם מהעובדה שחצי מהמותגים האהובים בישראל - הם שליטי עולם הדיגיטל:
ויותר מזה: כל החמישיה, מווטסאפ עד יוטיוב, הם שירותים חינמיים.
שלוש מסקנות מעניינות קופצות כאן לטובת תכניות השיווק של כולנו:
קנאות לפרטיות? לא אצלנו.
בארה"ב ואירופה משתמשים באותם שירותים - אבל אוהדים אותם הרבה פחות. שם מבינים יותר ויותר שאם אני לא משלמת - אני לא הלקוחה, אני המוצר.
ובארץ? רק תנו לי חינם, קחו איזה פרטים שתרצו. מה יש לי להסתיר, הרי?
2. חינם מוכר.
שמתם לב עד כמה "הורידו את המדריך בחינם (ורק תנו לי פרטי קשר)" חזרה להיות טקטיקה נפוצה ברשתות החברתיות?
בעולם הטרנד הזה הולך ויורד, בארץ הוא רק מתגבר. כי הקהל הישראלי רוצה חינם.
לכן, בהשאלה מעולם הסטארטאפים - אסטרטגיית PLG או Freemium (מוצר בחינם, שדרוג בתשלום) (על רגל אחת, זו כמובן הפשטה משמעותית), היא כלי מאוד חזק עבור הקהל הישראל.
3. נוחות שימוש היא חובה.
הישראלים מתרגלים יותר ויותר לנוחות השימוש הבינלאומית. זה לא רק בווייז, ווטסאפ או יוטיוב - גם סופר-פארם, למשל, אחת משני המותגים הישראלים היחידים בעשירייה הפותחת, מייצגת את העיקרון הזה. איך מותג כל כך יקר, יחסית למתחרים, ממשיך לא רק לשלוט בשוק - אלא גם להיות אהוד כל כך? ובטח בקרב הקהל הישראלי ששונא להיות פראייר?
הוא מרגיש איכותי כמו חו"ל, ובא עם נוחות שימוש שמזכירה חו"ל - לא רק מוצרים, גם בית מרקחת. לא רק פארם, גם מוצרים נדרשים כמו קפה וארוחות ארוזות. כן, גם המיתוג שנשפכים עליו מליונים משחק תפקיד - אבל גם הבנקים שופכים מליונים על מיתוג, והם רחוק מאחור. הוא נוח לשימוש. UX אמריקאי.
וזה חובה, עבור הקהל הישראלי.
לא נוח למצוא את הפרט הנדרש באתר שלכם? להשאיר פרטים? לקנות מיד בלי התייחסות לחסמים? הקהל הישראלי לא יחפש. הוא ימשיך הלאה.
ממש כמו דור זי מהאייטם הפותח.
טיקטוק היא מלכת בילוי הזמן באפליקציות
נתוני מעניינים מ- Sensor Tower מראים כי יותר מדיסני או ספוטיפיי, מעל נטפליקס, פייסבוק ואפילו אינסטגרם - טיקטוק היא האפליקציה שבה הכי הרבה אנשים בעולם בילו בה הכי הרבה שעות ברבעון הראשון של 2024.
מצד שני, אינסטגרם חזרה לעקוף אותה בכמות ההורדות - וההוצאה על פרסום בטיקטוק בארה"ב הולכת ויורדת, בעקבות "חוק טיקטוק", כמו שהראו השבוע הנתונים ב- AdWeek.
חברו את הנתונים האלה עם אייטם גילוי המותגים, והעובדה שטיקטוק עדיין מזנקת בחדירה בישראל, ותקבלו את ההמלצה המתבקשת: להשקיע. בוידאו. סושיאל.
אינסטגרם וטיקטוק, יחד באסטרטגית וידאו אחת מנצחת. ואם אתם רוצים להתייעץ איתי לגבי איך עושים את זה - זוכרים שאפשר לקבוע שיחת ייעוץ קצרצרה כאן?
למי מתאימה Monday (ולמי לא)?
הרבה דיון מתרחש סביב מאנדיי בארץ היום. חלקית כי ההתנדבות שלה אחרי ה-7 באוקטובר העלתה אותה לכותרות ולמודעות, חלקית כיוון שהיא פשוט מערכת ניהול טובה - וישראלית.
אבל לפי השאלות שאני מקבלת לגביה ממגוון מאוד רחב של מותגים, מקרנות גידור ועד פרילאנסים בודדים, לא לגמרי ברור מה היא עושה ולמי היא מתאימה. וגם למי לא.
אי לכך ובהתאם לזאת: שיתוף פעולה חדש! 30.7, 20:30, הרצאה שלי בדיוק על זה - למי מאנדיי מתאימה, למי לא, ואיך מתחילות לעבוד איתה אם כן - בפורום מנהלות בתעשייה. עוד מידע וכרטיסים כאן, וכדאי להזדרז - כרטיס בהרשמה מוקדמת ב-95 ש"ח, אחר כך ב-120 ש"ח.
אפשר להתייעץ איתך? כן.
לדעת מה קורה בדיגיטל זו העבודה שלי, אבל תמיד שמחה גם לתת עיצה טובה.
איזו טכנולוגיה מתאימה, איזה ערוץ שיווקי נכון, על איזו פלטפורמה לבנות אתר למותג?
שלחו מייל או קבעו שיחה אישית!
Comments